מזרחי נ' נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

מונחת לפניי בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

התובע, יליד 1990, נפגע ברגלו בפעילות ספורטיבית אשר על פי כתב התביעה, התקיימה בבית הספר.

הנתבעת הינה חברה לביטוח בע"מ, אשר מבטחת ב"פוליסת ביטוח תאונות אישיות" תלמידים.

לטענת התובע , בהתאם לפוליסת הביטוח, הרי שעל הנתבעת היה לבדוק את התובע ע" מומחה רפואי מטעמה, במסגרת בירור תביעתו זאת ועוד, בשל העובדה כי התובע היה קטין במועד החבלה "מן הראוי כי תתברר ביעילות ומבלי להכביד עלויות מיותרות , כגון חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים".

הנתבעת תטען כי בקשת התובע אינה מנומקת וכי התובע לא הוכיח חסרון כיס על מנת לפטור אותו מהגשת חוות דעת.

סמכות בית המשפט למנות מומחים מעוגנת בתקנות 127 ו-130 (א) .

"127.רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א–1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

הנחת המוצא היא שחוות דעת של מומחה רפואי היא שמקימה את עילת התביעה.

וכדברי כב' השופט יצחק עמית ברע (חי' 001775/07 : " החובה להגיש חוות דעת בעניין שברפואה עם הגשת התביעה, מהווה מעין "מסננת" ראשונית למניעת הגשת תביעות סרק...אי הגשת חוות דעת מטעמו של התובע, מעוררת ספק לגבי עילת התביעה".

בנוסף, על פי הפסיקה, על המבקש פטור נטל הוכחה להראות שאין באפשרותו לממן חוות דעת מטעמו.

התובע לא תמך את בקשתו במסמך או בתצהיר לגבי מצבו הכלכלי , מלבד אישור מחלה מטעם בית הספר המעיד על "היעדרות עקב ניתוח כתוצאה מנפילה".

אשר על כן לא מצאתי כי הונחה התשתית למתן פטור מהגשת חוו"ד רפואית מטעם התובע ולכן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ב, 23 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: